ואז קרה המשבר
ואז קרה המשבר.
זה זמן שאני זוכרת בכאב גדול.
הרגשתי כאב עצום של שבר…ועצב של פרידה.
אני אתייחס לזה בהמשך….
אני רק אגיד שחשבתי אז שממשבר כזה גדול,אפשר וכדאי וראוי וצריך לצמוח.
ולא חשבתי שרק אדם אחד צריך לצמוח מזה.
חשבתי שזו הזדמנות לכולנו.וחשבתי שאפשר ביחד.
אבל החיים קורים איך שהם קורים…
גם לפני כן הייתי בקשר קרוב עם גפני,כמובן שנישארתי כשזה קרה.
אחרי כמה חודשים של שיחות מאוד עמוקות שחצו אוקיינוסים….החלטתי להענות להצעה של גפני ולבוא לבקר בארה”ב.
היה לי כאן ביקור מקסים,ועצוב ומקסים.
חזרתי לארץ והיה ברור לנו שאני חוזרת ,הפעם לגור כאן (שיחות הטלפון היו פשוט מאוד יקרות..:)
ארזתי את שני ילדי ואת עצמי ואת הכלבה שלנו,והגענו לכאן.
מההתחלה הירגשנו מאוד נינוחים ובטוחים,גפני,עוד לפני שהגענו בירר על בתי -הספר,ופרטים הקשורים למעבר של ילדים.היה מאוד חשוב לו שזה יעשה כמו שצריך.
לקחנו בית מקסים ,באיזור טוב של העיר, ממש סמוך לבית- הספר שלהם, “כדי שירגישו בטחון”הוא אמר.
המעבר היה קל ורך עבורנו.בזכותו.
אני מאוד מעריכה את זה ,כי אני יודעת שלמרות הקושי והכאב העמוקים שהוא חווה,הוא השקיע המון זמן ומחשבה בחודשים הראשונים, עד שהתאקלמנו.
גפני התגלה בכל התקופה הזו איש אציל ומצפוני.
היתה לי תחושה שכך יהיה, ולא טעיתי.
אנחנו נמצאים כאן כבר מעבר לשנה וחצי, עוד מעט שנתיים.
אני לא אגיד שזהו זמן פשוט.
התקופה הזו מכילה הרבה כאב עמוק,וגם הרבה אהבה ואומץ.
הקשר של כולנו טוב…כולנו עוברים דרך יחד,דרך מיוחדת.
גפני לא ממלא תפקיד אב לילדי, יש לו ילדים משל עצמו והם חשובים לו מאוד.
לילדי יש אבא שמאוד מעורב בחייהם,בקשר יום-יומי, אך גפני בהחלט קרוב אליהם ותורם להתפתחותם.
אנחנו מוקפים בקבוצת חברים, אנשים טובים ומקסימים.
אני אזכור את הזמן הזה לטובה.
בחודשים הראשונים ביליתי המון עם ילדי,זמן מתנה….בארץ זה לא יכול היה לקרות…הם היו עסוקים עם חברים- אני בפרנסה….זה היה חלום רחוק שהתגשם כאן. לימדתי אותם אנגלית( היום הם מלמדים אותי) הכנו תכשיטים מחרוזים.טיילנו.
בזמן הזה גם ציירתי המון,מכרתי כל מה שציירתי…
כרגע אני מאוד עצמאית מכל הבחינות,ילדי מדברים וקוראים אנגלית(שזו מתנה בפני עצמה), הם ילדים שמחים ומלאי עניין.
כמובן שבשלב מסויים נחזור לארץ…זה מבחינתנו הבית.
יש לי הורים, אחים וחברים ….המקום שלנו הוא ישראל.
גפני ישאר כאן בארה”ב ,כותב ספרים , מפיק סרט על מה שלמד מכל העניין, מלמד לומד , עובר תהליכים עמוקים, יוצר עולמות חדשים.
לא הייתי מוותרת על דקה של השנתיים שעברו, לא קל היה, לא הכל מושלם, אבל הכל עמוק אמיתי וטוב
.גפני פעם אמר “היפוכה של הקדושה הוא השטחיות” היה לנו עומק וגם המון רגעים של צחוק ,יופי ועדינות.
לסיכום
אני כותבת למי שקורא עכשיו ולמי שיקרא אי פעם, ממקום מאוד פנימי שלי.
ממקום מאוד פתוח אוהב אמיתי ומכבד, ככל שאני יודעת.
כתבתי כעדה לתקופה בת כמה שנים, כשגפני מלווה את חיי.
בתחילה דמות מוכרת , יותר מאוחר מורה שלי, חבר קרוב ואיש שחייתי איתו.
