More Sources on Evolutionary Kabbalah

by Marc Gafni

1.

ארבעת המילויים של שם הוי”ה

(a

יוד הי ויו הי – גי’ ע”ב, באבא-חכמה, אות יוד של שם הויה

(b

יוד הי ואו הי – גי’ ס”ג, באמא-בינה, אות הה עליונה של שם הויה

(c

יוד הא ואו הא – גי’ מ”ה (אדם), בן-תפארת (זעיר אנפין, ששת הקצוות), אות וו של שם הויה

(d

יוד הה וו הה – גי’ ב”ן, בת-מלכות (שכינה תחתונה), אות הה שניה של שם הויה

.2

תיקוני זוהר כ”א ע”ב

ואי תימא דקודשא בריך הוא לאו אתתרך עמיה, (איהו שרי עמה) בגין דא אמר קרא (משלי כ”ז) כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו, בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ”ב) אני ה’ הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וגומר, לאחר דא אל אחר, דא סמא”ל, לפסילים אלין ממנן דעל שבעין אומין:

ובגינה קודשא בריך הוא, איהו מלך אסור ברהטים, איהו אסור עמהון בתפלין דרישא, דאינון פאר דרישא, דתפלין דרישא אינון באתר דרהטי דמוחא, ודא איהו אסור ברהטים, ואיהו חבוש עמהון בתפלין דיד בקשר של יד, ודא הוא דכתיב (יחזקאל כ”ד) פארך חבוש עליך, ובגין דאיהו חבוש עמהון בגלותא, אתמר ביה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, ושכינתא איהי בית האסורין דיליה, בגין רחימו דילה איהו אסור בה, ורזא דמלה צרור המור דודי לי בין שדי ילין:
If you were to say that the Holy One was not exiled together with Her, for this reason the verse (Proverbs 27) says, “Like a bird wandering away from its nest, so does a man wander from his place,” in order to protect Her during Exile from foreign possession-takers. As it is written (Is. 42): I am God, that is My name, and I will not give my Honor to any other, nor My praise to idols.” “Other” refers to the other god, that is, Samael; “to idols” — these are those appointed over the other nations.

And because of Her, the Holy One is a king bound in her tresses. He is bound to them by the tfillin of the head, which are the glory of the head, for the tfillin of the head (rests) on the spot of the mind-canals, and He is bound to them by the arm tfillin, by the knot of the arm, as it is written (Ez. 24): “Your turban (pe’er) is tied on you”. And since He is bound to them in Exile, it says concerning Him, “A prisoner cannot free himself from prison.” And the Shechina is His prison; because of Her love he is bound to her, and the secret of this matter is “My lover is as a bundle of myrrh for me, he rests between my breasts.”

When I teach TZ, I liken it to a jazz musician improvising. To appreciate the fullness of his inspiration, follow how one words leads to another in the Hebrew/Aramaic, and discover many wonderful word games, e.g. how does “asur” forbidden fit in here?
3.

תיקוני זוהר ק”ג ע”א
ספר ישעיה פרק נא(טז) וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אתה.

זכאה עמא דידעין לסלקא צלותין באמירה ועובדא, ועליה אתמר (ישעיה נא) ואשים דברי בפיך וכו’, והא אוקמוה אל תקרי עמי, אלא עמי בשותפו, כמה דאתמר ביה (תהלים לג) בדבר ה’ שמים נעשו כו’, הכי אנת בשותפו עמי, דבמלולך אתעבידו שמיא וארעא:

Happy is the people who know how to cause prayers to rise through speech and deed. Concerning [such a people] it is written, (Is. 51) “And I will place My word in his mouth, etc.”. We have already said this — do not read ami – “My people” — but rather imi, with Me, in partnership. As it says concerning Him (Psalms 33): “The heavens were made by the word of God, etc.”. So to, you are in partnership with Me, for by your word, heaven and earth are made.

Acosmic abra kadabra!
4.

זוהר חלק ג’ דף קל”ט ע”א (אדרא רבא)ותנא בצניעותא דספרא תשעה תקונין אמר דוד הכא שיתא אינון בשמא קדישא. דשית שמהן הוו ותלת אדם. ואי תימא תרין אינון תלתא הוו. דהא נדיבים בכלל אדם הוו. תנא שיתא שמהן דכתיב מן המצר קראתי יה חד. ענני במרחב יה תרין. יי’ לי לא אירא תלת. יי’ לי בעוזרי ארבע. טוב לחסות ביי’ חמשה. טוב לחסות ביי’ שיתא. אדם תלת. דכתיב יי’ לי לא אירא מה יעשה לי אדם חד. טוב לחסות ביי’ מבטוח באדם תרי. טוב לחסות ביי’ מבטוח בנדיבים תלת. ות”ח רזא דמלה דבכל אתר דאדכר אדם הכא. לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי (הוה) אדם אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה. שמא קדישא. דכתיב וייצר יי’ אלקים את האדם בשם מלא דהוא יי’ אלקים כמה דאתחזי ליה ובג”כ הכא לא אדכר אדם אלא בשמא קדישא. ותנא כתיב מן הצר קראתי יה ענני במרחב יה תרי זמני י”ה י”ה לקביל תרי עלעוי דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין שארי ואמר יי’ לי לא אירא. יי’ לי בעוזרי. בשמא דלא חסר. בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר אדם. ומה דאמר מה יעשה לי אדם הכי הוא. דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי. אתקרון אדם. דיוקנא דכליל כלא.
We learned in the Sifra Detzniuta [section of the Zohar]: David mentioned nine tikunim here–six [verses in this section from Psalms] with the holy name, compromising six names, and three [verses] with the name of man [for a total of nine; this corresponds to the nine tikunim of zeir anpin, meaning that the name of God and the name of man are both used divinely, i.e., to express the nine divine tikunim of the zeir anpin aspect of divinity]. And if you say, There are only two [mentions of man], [in truth] there are three, for the word nedivim ‘nobles’ also refers to man. We learned: Six names, as it is written, ‘I called God (Yah) from dire straits’–one. ‘Answer me from the great expanses, O God (Yah)’–two. ‘God is with me, I shall not fear’–three. ‘God is with me, with those who help me’–four. ‘It is good to trust in God’–five. ‘It is good to trust in God’–six. Man, three times, as it is written: ‘God is with me, I shall not fear, what can man do to me?’–one. ‘It is good to trust God rather than man’–two. ‘It is good to trust God rather than nobles’–three.

Come and see: The secret of this is that whenever man is mentioned here, he is only mentioned [together] with the divine name. Thus it is fitting, for man is only called by what he is worthy of. And what is he worthy of? The divine name. As it is written, (Gen. 2): ‘And YHVH Elohim created man’. This contains the complete name, which is YHVH Elohim, as is fitting for him [man]. And this is why in this instance [in Psalms], man is only mentioned [in conjunction with] with the sacred name.

And we learned: It says ‘I called God (Yah) from dire straits, Answer me, God (Yah) from the great expanses’. It says Yah Yah, twice, parallel to the two cheeks, to which the hair [of the divine beard] is attached. And when he [David] saw that the hair is drawn down, and is suspended, he began to say ‘YHVH is with me, I shall not fear’, ‘YHVH is with me with those that help me’, using a name [YHVH] that is not lacking [as contrasted to Yah, which consists only of the first two letters of the Tetragrammaton], a name that is sacred, and it is together with this name that man is mentioned.

And regarding the statement, ‘What can man do to me?’ [since man is one of the ways of expressing divinity,] this must be the case, as we learned: All these holy crowns of the King [the nine tikunim], when they are clothed with their tikunim, are called man, the image that contains all.

I am so clever and in possession of such a perfect memory and so cost effective! This I hijacked from someone’s dissertation.

5. Yihudim in the Besht

See Besht al hatorah, Bereshit 179, Noah 32, Vaethanan 14 (including practice) and an incredible one you’ll love on doing a yihud with a person’s own name in Bereshit 134. I should have remembered this one to show you earlier. In general, there is a ton of such stuff in the Besht.